החלטה בתיק ת"א 25833-05-12

1. מונחת בפני בקשת הנתבעת, שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע"מ (להלן: " המבקשת"), לחיוב התובעת, בילדקו הנדסה בע"מ (להלן: " המשיבה") בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות לפי סעיף 353א לחוק החברות . אין חולקין כי התובעת מצויה בהליכי הקפאה והסדר נושים וכי מונה לה נאמן.

2. לטענת המבקשת, בתמצית, העובדה כי המשיבה נמצאת בהליכי הקפאה מעידה על היותה חדלת פירעון וכי אין ביכולתה לשאת בעלות ההוצאות המשפטיות היה ותביעה זו תדחה. נקודת המוצא בבקשות לחיוב הפקדת ערובה הינה כי יש לחייב את החברה התובעת בהפקדה והנטל לסתור חזקה זאת מוטל על כתפי התובעת עצמה. על בית המשפט לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של התובעת ובמידה ולא הראתה היא כי תוכל לשלם - על בית המשפט לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה. בענייננו התנאי, הוא חוסר יכולת התובעת לשלם הוצאות, מתקיים ולכן יש לחייב את התובעת בהפקדת הערובה ללא קשר למהות התביעה או סיכויי הצלחתה. מעבר לצורך טוענת כי עומדת לה הגנה מוצקה ומפרטת טענה זו. המבקשת מבקשת לחייב את התובעת בהפקדת ערובה של כ- 10% מסכום התביעה, קרי 40,000 ש"ח.

3. מנגד טוענת המשיבה, על קוצו של יוד, כי ביהמ"ש המחוזי אישר לה להגיש את התביעה, לאחר הסכמת הכנ"ר ובהתבסס על התחייבות חברת סלים לחאם יזמות ובניה (להלן: " הגורם המממן") לשאת בהוצאות המשפט. החלטת ביהמ"ש המחוזי מהווה מעשה בית דין בעניין זה. המבקשת מעלימה מביהמ"ש את העובדה כי התקשרה היא עם אותו גורם מממן בהסכם לפיו ישא הוא בכל חובות וזכויות התובעת בקשר לפרויקטים שונים. טוענת כי הנטל להראות שלא תוכל להיפרע הוצאותיה מהמשיבה מוטל על המבקשת. טוענת כי תביעתה חזקה ומבוססת אשר נתמכת בחוות דעת ומפרטת טענה זו בהרחבה.

4. בתשובה לתגובה חוזרת המבקשת על טענותיה ומוסיפה כי בניגוד לטענת המשיבה, הנטל להראות איתנות פיננסית מוטל על המשיבה ולא על המבקשת. המשיבה לא עמדה בנטל זה, לא הציגה תצהיר מטעם הנאמן ובו מצבת החובות והליכי ההקפאה. עצם המצאות המשיבה בהליכי הקפאה מוכיחה כי עסקינן בחברה לא סולבנטית שלא עמדה בהתחייבויותיה הכספיות. אין להסתמך על הגורם המממן שכן אינו מהווה צד להליכים בתביעה זו ולא יחויב בהוצאות המשפט בהליך ולכן ניתן יהא לנקוט בהליכי גבייה אך ורק כנגד התובעת עצמה. גם בקשר לטענות בנוגע ליכולת הכלכלית של הגורם המממן אין ממש שכן מדובר בחברה בע"מ אשר גם אם היתה יריבה ישירה היה מוטל עליה הנטל להוכחת יכולת פירעון כתנאי לפטור מערובה. המבקשת טוענת כי מדובר בתביעת סרק ומפרטת טענה זו לעניין סיכויי הצלחת התביעה.

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, סבורני כי דינה להתקבל, כפי שיפורט להלן. סעיף  353 א' לחוק החברות קובע כדלקמן :

"הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, ראשי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבעת אם יזכה בדין."

6. הווי אומר, הכלל הינו כי יש לחייב חברה במתן ערובה להוצאות אלא אם כן מצא בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות זאת או אם החברה שכנעה את בית המשפט כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט, מדובר בעניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט (ראו גורן, ע"מ 752). אעיר כי אכן, על פי לשון סעיף 353 א' לחוק, הנטל להוכיח כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות המבקשת, מוטל על המשיבה.  

7. לעניין השיקולים אשר בית משפט שוקל, אזי בראש ובראשונה שוקל בית המשפט את סיכויי התביעה, את מיהות הצדדים (למשל מקום מגורי התובע), את השלב בו הוגשה הבקשה, את תום הלב של מגיש הבקשה, את הראיות אשר צורפו על ידי הצדדים לעניין היכולת הכלכלית, וכל זאת תוך איזון בין אינטרסים מתנגשים, זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות חוקתית, מחד, ומאידך זכות אדם להגן על קניינו ומניעת הגשת תביעות סרק. ראה בעניין זה ת.א. 1419/99 פרגול הנדסה בניה והשקעות בע"מ נ' א.י.מבנים בע"מ ואח' , מיום 9.2.06, ת.א. 3262/01 (י-ם) בש"א 1582/05 מדינת ישראל נ' באומל משה בע"מ מיום 7.6.05.

8. בענייננו, אין ספק שלמשיבה עצמה אין יכולת כלכלית עצמאית, שכן מצויה היא בהליך של הסדר נושים. המשיבה למעשה מפנה להחלטת בית המשפט המחוזי , להסדרים עם הגורם המממן וטוענת כי לא הוכח שלגורם המממן אין יכולת כלכלית. סבורני שהמשיבה נתפסה לכלל טעות: אין בהחלטת בית המשפט המחוזי די ליצור יריבות ישירה בין המבקשת לגורם המממן. הגורם המממן כלל אינו צד להליך זה. ההתחייבות אמנם תקפה ועומדת אולם זו ניתנה כאמור בתיק הפירוק. מעבר לכך, והיא הנותנת - אם ההתחייבות תקפה ועומדת, יתכבד הגורם המממן, יתן התחייבות כתובה גם במסגרת תיק זה, כשהתחייבות זו מגובה בערבויות. למבקשת אין כל אפשרות להגיש בקשות ישירות כנגד אותו גורם מממן; אין אפשרות לכאורה לבחון את איתנותו הפיננסית; אם רצתה המשיבה להדוף את חששות המבקשת, היה עליה להגיש תצהיר נתמך בראיות מטעם אותו גורם מממן, אשר יפיס את דעת בית המשפט באשר ליכולת הכלכלית. זאת לא נעשה.

9. לגבי סיכויי התובענה, המדובר בשלב מקדמי ביותר אף בטרם התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה וקשה להעריך על סמך כתבי הטענות בלבד את סיכויי התביעה. לכן לא די בטענה זו כדי להגיע למסקנה שנסיבות העניין מצדיקות סטייה מהכלל הקבוע בסעיף 353א לחוק החברות.

10. אשר על כן, הנני מחייבת את המשיבה במתן ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בשיעור של 7.5% מסכום התביעה, קרי סך של 30,000 ש"ח. הערובה הינה הפקדה במזומן או ערבות בנקאית לטובת המבקשת. המשיבה רשאית להפקיד את הערובה מטעם כל גורם שתמצא לנכון, ובכלל זה הגורם המממן. הערובה תופקד תוך 30 ימים ממסירת החלטה זו. 

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד חשון תשע"ג , 30 אוקטובר 2012 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: